הארה - ראייה 

האם אתה שולט בחייך?

האם ניסית אי פעם לשבת עם עצמך ולחשוב ולו לחמש דקות, על דבר אחד או נושא אחד בלבד -

ואם לא ניסית, נסה עכשיו...

האם הצלחת ?!

סביר להניח שלא.

למה אתה חושב, שאתה יכול לשמור על רמת ריכוז רציפה, אחידה בעוצמתה ועמידה מספיק כדי להגשים את מה שאתה "רוצה"?!

ומהו מקור ההסחות המחשבות ...


מי אתה -


האם אתה יודע מי אתה -

אם תיקח את נסיבות הולדתך, הוריך, עיר הולדתך, מדינתך, חבריך, מוריך, המסגרות בהם שהית, החוויות, התרבות והמוסכמות אליהם נחשפת...

אם תיקח את שמך ואת כל זיכרונותיך (עברך) ותמחק אותם...

מה יישאר, מי יישאר ?!

האם תוכל לומר - "אני" ...

מי אתה, היכן אתה ...

ומתי כל זה התחיל -


מה אתה רוצה -


אם אינך בטוח מי אתה, ושיש לך שליטה על חייך, למה אתה חושב שמה שאתה רוצה אינו תולדה של צירוף תנאים ואירועים כלשהוא...

או שמא, אותו צירוף תנאים ואירועים הוא אתה ?!

או שמא, הינך חולייה "מתוכנתת" בשרשרת הקיום, חולייה גנטית, היסטורית, פסיכולוגית, תרבותית ...

בתנועה הגדולה של החיים והטבע...

ואז, האם אכן יש "לך" - "רצון" ?!


מתי כל זה התחיל -


האם זכור לך הרגע שבו בפעם הראשונה אמרת - "אני" ...

מה הייתה התחושה הנלוות לכך -

מה הייתה ההרגשה? מה הייתה התגלית?

האם אתה זוכר את המודעות (התפיסה) הישירה של המציאות מלפני כן...

האם אתה זוכר את לידת המודעות העצמית באותו רגע -

והאם אתה יודע מה נולד יחד עם המודעות העצמית ...


מהו מקור המחשבה -

מהו טיבה של המחשבה...

למעט המחשבות בעל האופי "הטכני", הדרושות לביצוע או תכנון משימה כל שהיא...

מהו מקור זרם המחשבות, הלכאורה, בלתי נשלט...

מהיכן צצה המחשבה הבאה...

וזאת שאחריה...

מהו טיבה של התנועה הבלתי פוסקת הזאת...

החסרת שקט - כל כך...

איך נולדה חרדת הקיום הזאת, המאכלת את הקיום עצמו ?!

האם ניתן להשיג באמת משהו שיבטיח את הביטחון המוחלט, האושר התמידי או את הקיום בכלל ?!

(יש צורך בהבנה שהתשוקה לביטחון אושר ואהבה מרחיקים אותם מאיתנו ומהמציאות העכשווית שלנו - מהחיים)

... ואם לא, אז למה המחשבה לא מפסיקה לנסות...

האם היא (המחשבה) חרדה לקיומה ?!

ומה ניתן לעשות עם זה -

או, לא לעשות יותר, ואיך ...


מה טיבו של הפחד -


האם ניתן להפסיק את המחשבות -

האם זאת לא מחשבה נוספת שנובעת מאותו מקום מפוחד ?!

מהו טיבו של הפחד הזה, חרדת הקיום...

האם זה הפחד מהחידלון והאי קיום -

אותו פחד מאי היכולת לחוות את החיים המלאים -

הפחד מהמקור לקיום שלך...

אליו תשוב אם תרצה או לא תרצה, במוקדם או במאוחר.

האם זה הפחד לחדלונה של אותה תבנית "עצמי" שהוא תוצר סביבתי, חולייה בשרשרת הקיום...


האם החידלון יכול לגעת באותה מהות שנושאת את תבנית ה"עצמי".

ואם אכן "אתה" חדל להתקיים, האם קיים "אתה" שממשיך להיעצב על אי קיומו -


מה יש לעשות -


האם הפחד הנפשי הזה, עזר לך אי פעם להגיע למקום טוב יותר -

ומה בכל זאת ניתן "לעשות" -

האם איזה שהיא פעולה שנובעת מאותו מקום "רועש" תביא אותך למקום ה"שקט" אליו אתה שואף?!

אם כך אין מה לעשות ?!

האם הרעש יכול להפסק מאליו...

או שנחוצה "פעולה" שאינה דומה לשום פעולה שעולה בדמיונך?

אולי, פעולה שאיננה פעולה?


מהי פעולה שאיננה פעולה -


האם פעולה מתחום הנפש, יכולה לעזור?

האם פעולה שתנתח, תתייג, תשפוט, תדחה או תקבל, תעזור -

או שמא זו, אותה גברת בשינוי אדרת...

האם פעולה שתתן ל"רעש" להיות,

תראה את כל התנועה הזו, על דקויותיה כמו שהיא,

תביא להבנה שנובעת ממקום אחר ?!


אחרית דבר

רק אתה והמודעות שלך לעניין בצורה מלאה וללא משוא פנים יכול, לראות ולהבין.

רק אצלך, נמצא השער למימד האחר שבו נמצא המענה, האמת והאהבה האינסופית - שהיא מהות הכל.